בשבת נוראית אחת הופסקה עבודתם של כ-80 אלף פועלי בנייה פלסטינאים וכמה אלפי פועלים זרים שעזבו את הארץ כתוצאה ישירה מהמלחמה. הפועלים הזרים שנשארו לעבוד בארץ “מנצלים” את מצבם של הקבלנים משוועים לידיים עובדות ודורשים שכר הגבוה בכ-20% ואף יותר ממה ששולם להם בעבר. עלויות העסקה של פועל זר מסתכמת בכ-15 אלף ש”ח, כנגד העלות העסקתו של הפועל הפלסטיני שהסתכמה בכ-9,000 ₪.
במשך שלושת השבועות הראשונים של המלחמה מרבית אתרי הבנייה כמעט ולא פעלו ואלו שהחלו לפעול לאחרונה פועלים בקצב איטי, דבר שישפיע בעיקר על מועדי אכלוס הדירות. ככל הנראה, חודש המלחמה הראשון לא ישפיע משמעותית על מדד תשומות הבנייה של חודש אוקטובר כפי שאמור להתפרסם ב-15/11.
כשאנו בוחנים את העומד לבוא במדד תשומות הבנייה של חודש נובמבר, (שיתפרסם באמצע דצמבר) ככל הנראה סעיף כוח האדם המהווה 42.8% מחישוב המדד יהיה בעל השפעה משמעותית ביותר, דבר שיעלה את מדד תשומות הבניה של חודש נובמבר בצורה חדה כלפי מעלה.
חשוב לציין שהליך זה הוא הפיך בחלקו, רק כאשר יצליחו הקבלנים יחד עם הממשלה לגייס ולהביא כ-60 אלף פועלי בניין זרים שימלאו את מקום הפלסטינאים, דבר שיחזיר את קצב הבניה לקצב ריאלי ויוריד גם את עלות כוח האדם באתר בנייה.
כיצד לנהוג ביחס למדדים? המלצות שלנו
- אלו שרכשו נכס ובמסגרת המשא ומתן שלהם קיבלו מחיר שאינו צמוד למדד, יכולים להיות רגועים בנושא המדד – אתם מוגנים, המדד לא ישפיע עליכם.
- אלו שברשותם הון עצמי שיכול להיות משולם בכדי להימנע מהחשיפה למדד, אנו ממליצים לבצע השוואה בין הריבית שאותו הון עצמי צובר כיום, (בהתאם להשקעה שבה הוא נמצא) לבין הצפי לעליות במדד תשומות הבנייה (אם ההון צובר יותר תשואה מהצפי למדד – נכון כלכלית להשאיר אותו שימשיך לצבור).
ומה לגבי משכנתאות ומדד תשומות הבנייה?
ריביות המשכנתאות בימים אלו אינם נמוכות, כיום פרמיית הסיכון של המדינה במגמת עלייה (הריבית שהמדינה משלמת כדי לגייס את החוב שלה ואת עלות המלחמה) לכן במידה ומעוניינים להקדים את תשלום המשכנתה כדי להימנע ממדד תשומות הבנייה, יש לבחון ולהשוות בצורה מעמיקה ורצוי עם בעל מקצוע שישקף את הסיכון מול ההזדמנות העתידית (בהנחה שהריביות ירדו).
בתקווה לימים טובים יותר.
טל בר ועופר לוין.
